גזר דין בתיק תפ"ח 1175/05

השופט ישעיהו שנלר :

1 .         ביום 29.1.07 הורשעו הנאשמים על-פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המאוחד והמתוקן בשנית (להלן - כתב האישום המתוקן בשנית).

רקע ועובדות :

2 .         לפי עובדות כתב האישום המתוקן בשנית, הנאשם 1, תושב יהודה ושומרון, שהה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום באופן בלתי חוקי בארץ, והתגורר יחד עם הנאשמת 3, חברתו, ברחוב לוינסקי 66 בתל-אביב.

הנאשם 2 והנאשם 4, תושבי יהודה ושומרון, שהו בארץ בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, ללא אישור שהייה כדין, והתגוררו יחד בדירה ברח' קרליבך 23 בתל-אביב.

הנאשם 2 עבד בין התאריכים 10.9.05-19.10.05 במסעדת "פרגיות" הממוקמת ברח' קרליבך 23 בתל-אביב (להלן - המסעדה), לאחר שהציג עצמו בכזב בפני בעלי המסעדה באמצעות רישיון נהיגה וספח תעודת זהות כעוסאם עג'רה מכפר ערבה, בכוונה להסתיר מבעלי המסעדה את עובדת שהייתו הבלתי חוקית בארץ.

הנאשם 4 עבד אף הוא באותה תקופה במסעדה, לאחר שהציג עצמו בכזב בפני בעלי המסעדה בשם "עוסאמה" המתגורר בירושלים, בכוונה להסתיר את עובדת שהייתו הבלתי חוקית בארץ.

הנאשמת 3 עסקה עד לאמצע חודש ספטמבר 2005 בזנות, והועסקה כנערת ליווי על-ידי אברהם דוד (להלן - המנוח) בדירה ברח' ז'בוטינסקי 153 בתל-אביב (להלן - הדירה).

רפאת צאעצה (להלן - רפאת) הינו קרוב משפחה של הנאשם 2 והתגורר עם הנאשמים 1 ו-3 בדירתם.

בתחילת חודש אוקטובר 2005 קשרו הנאשמים יחד עם רפאת קשר לשדוד את המנוח. לפי התכנון, היו אמורים הנאשמים להיכנס לדירה באמצעות מפתח שהיה ברשותה של הנאשמת 3 מתקופת עבודתה אצל המנוח, להשתלט על המנוח ולשדוד את כספו, מפתחות רכבו, את רכבו וחפצים מהדירה.

ביום 14.10.05 בשעה 00:30 או בסמוך לכך, הגיעו הנאשמים 1 ו-3 לדירה, והנאשמת 3 פתחה את דלת הדירה במפתח. הנאשמים 1 ו-3 ראו את המנוח ישן על הספה בסלון הדירה, הנאשמת 3 סגרה את הדלת והם ירדו במדרגות הבניין והתיישבו בסמוך לו על ספסל ברחוב.

הנאשם 1, במסגרת הקשר ולשם קידומו, התקשר לנאשם 2 והודיע לו כי הוא והנאשמת 3 נמצאים בסמוך לדירה, וכי המנוח נמצא בדירה, וביקש ממנו להגיע למקום יחד עם    נאשם 4 ורפאת ולהביא עמם חבלים, סדין, סלוטייפ ומגבת.

בסמוך לשעה 1:30, עם סיום עבודתם של הנאשם 2 ו-4 במסעדה, לקח אחד מהם מדירתם סרטי בד, סדין, סרט דביק שחור ושם הכל בשקית. משם נסעו הנאשמים 2 ו-4 במונית לרח' לוינסקי, שם פגשו ברפאת ושלושתם נסעו לכתובת הדירה.

במסגרת הקשר ולשם קידומו, נפגשו הנאשמים ורפאת בסמוך לספסל בו ישבו הנאשמים 1 ו-3. כל הנוכחים דיברו ביניהם על השוד. הנאשמת 3, שראתה את הסרטים וידעה על הבאת הסדין וכי הנאשם 1 אדם אלים, ביקשה לעלות יחד עם יתר החבורה לדירה, עקב ציפייתה כי למנוח ייגרם נזק גופני ממשי. הנאשם 1 סרב והורה לה לעבור לצידו השני של הכביש ולהמתין להם שם.

הנאשם 1 חילק את התפקידים בין הנותרים - אחד מהם ייכנס לדירה עם סדין ויתפוס את המנוח ויכסה אותו והיתר יעזרו לו להשתלט עליו ולכפות אותו באמצעות הסרטים והסרט הדביק. הנאשמים 1, 2 ,4 ורפאת חילקו ביניהם את הסרטים ואחד מהם לקח את הסדין.

הנאשמים 1, 2, 4 ורפאת עלו לדירה, הנאשם 1 פתח את הדלת עם המפתח שמסרה לו הנאשמת 3 לפני כן, אחד מהם נכנס לדירה וכיסה את המנוח בסדין ותפס אותו. היתר, למעט הנאשם 1, ניגשו וסייעו לו מאחר והמנוח גילה התנגדות, משכו אותו לעבר הרצפה כשבטנו כלפי מטה, והחלו לקשרו. בהמשך הצטרף אליהם הנאשם 1. הארבעה היכו את המנוח בכל חלקי גופו, כולל ראשו וצלעותיו, ותחבו את הסדין לפיו, קשרו מגבת מסביב לפניו באמצעות הסרט הדביק, וקשרו את ידיו לאחור ואת רגליו באמצעות הסרטים וכבלי חשמל שהיו בדירה. את הפעולות הללו ביצעו הארבעה בכוונה, על מנת למנוע מהמנוח להפריע להם בביצוע השוד ולזעוק לעזרה.

תוך כדי הפעלת האלימות כלפי המנוח, מצא הנאשם 1 את ארנקו של המנוח שהיה על השולחן, וגנב את תכולתו - 800$ ו-50 ש"ח.

לאחר שסיימו להשתלט על המנוח, החלו הארבעה לחפש בדירה חפצים נוספים בכוונה לגונבם. הנאשם 2 מצא 2 מכשירי טלפון סלולרי ו-2 מטענים וגנב אותם. לאחר מכן נמלטו הארבעה מהדירה, כשהם משאירים את המנוח חבול, כבול, חסום פה כשפניו מכוסות כאמור לעיל, וכשהוא מדמם.

הנאשמים 1 ו-3 נסעו לדירתם ובהמשך הגיעו לשם גם הנאשמים 2, 4 ורפאת. שם קיבל הנאשם 2 לרשותו את מכשיר הטלפון הסלולרי ומסר אחד לנאשם 4.